הצתות אלקטרודה: המדריך המלא להצתה נכונה והימנעות מטעויות

רגע ההצתה הוא הרגע הקריטי ביותר בריתוך אלקטרודה (Stick). הצתה לא טובה יכולה לגרום להדבקות, לחורים בחומר או להתחלה "קרה" וחלשה של התפר. רבים חושבים שזה עניין של מזל, אבל למעשה זו טכניקה נרכשת.

איך מציתים נכון? שתי השיטות המובילות

1. שיטת הגירוד (Scratching) - כמו גפרור

זוהי השיטה הקלה ביותר למתחילים. הרעיון הוא פשוט: דמיינו שאתם מדליקים גפרור.

• משפשפים את קצה האלקטרודה על המתכת בתנועה קשתית מהירה.
• ברגע שרואים ניצוצות, מרימים מעט את האלקטרודה (כ-2-3 מ"מ) כדי לייצב את הקשת.
• יתרון: מקטין משמעותית את הסיכוי שהאלקטרודה תידבק למתכת.

2. שיטת הנקישה (Tapping) - למתקדמים

בשיטה זו מורידים את האלקטרודה אנכית כלפי מטה ונוקשים קלות על המתכת, ואז מיד מרימים אותה מעט.

• דורש יד יציבה יותר ורגש.
• אם לא מרימים מהר מספיק - האלקטרודה תידבק.
• יתרון: מאפשר הצתה מדוייקת בנקודה ספציפית, מעולה להמשך תפר או למקומות צפופים.

טעויות נפוצות בהצתה (ואיך להימנע מהן)

הדבקות האלקטרודה (Sticking)

הטעות הקלאסית. קורה כשלא מרימים את האלקטרודה מהר מספיק אחרי המגע הראשוני. הזרם הגבוה ממיס את קצה האלקטרודה והיא "מולחמת" למתכת.
הפתרון: שבירה מהירה ימינה ושמאלה לשחרור, או כיבוי מיידי של המכונה.

הצתה ארוכה מדי (Long Arc)

מרימים את האלקטרודה גבוה מדי אחרי ההצתה. התוצאה: קשת לא יציבה, הרבה נתזים (שפריצים), וחדירה גרועה.
הכלל: אורך הקשת צריך להיות בערך כקוטר הליבה של האלקטרודה.

הצתה מחוץ לאזור הריתוך (Arc Strike)

ניסיון להצית את הקשת על חלק במתכת שלא אמור להיות מרותוך. זה משאיר סימנים קטנים ופוגע במבנה המתכת (יוצר נקודות שביר).
הפתרון: תמיד להצית בתוך אזור התפר או על חתיכת מתכת "ג'אנק" בצד אם המכונה קרה.