קרב השיטות: MIG vs TIG vs Stick - מה מתאים לך?

עולם הריתוך מתחלק לשלוש שיטות עיקריות, שלכל אחת מהן יתרונות, חסרונות ושימושים ייחודיים. הבחירה הנכונה תלויה בחומר, במיקום העבודה, בתקציב ובמיומנות שלכם. בואו נעשה סדר בבלגן.

Stick (SMAW) - הטרקטור של עולם הריתוך

ריתוך באלקטרודה הוא השיטה הוותיקה והנפוצה ביותר, ובצדק. היא לא מפונקת ועובדת כמעט בכל תנאי.

• יתרונות: ציוד זול, ניידות גבוהה (אין בלוני גז), עובד מעולה בחוץ גם ברוח, מסוגל לרתך על ברזל חלוד או מלוכלך.
• חסרונות: איטי (צריך להחליף אלקטרודות), דורש ניקוי של ה"שלקה" (Slag) לאחר כל תפר, קשה לריתוך על פחים דקים.
• מתאים ל: עבודות שטח, תיקונים חקלאיים, מסגרות כבדה, צנרת.

MIG (GMAW) - המהיר והעצבני

השיטה המועדפת בתעשייה ובסדנאות ייצור. סליל חוט רציף מוזן אוטומטית לידית, מה שמאפשר עבודה רציפה ומהירה.

• יתרונות: מהירות עבודה אדירה, קל מאוד ללמידה ("כוון ולחץ"), אין שלקה לנקות, מתאים למגוון רחב של עוביים.
• חסרונות: דורש בלון גז (פחות נייד), רגיש לרוח (הגז בורח), המערכת מורכבת יותר לתחזוקה (דיזות, מובילי חוט).
• מתאים ל: מסגרות קלה, מפעלי ייצור, עבודות רכב, עבודות אומנות בחלל סגור.

TIG (GTAW) - אומנות המנתחים

השיטה היוקרתית והמדויקת ביותר. משתמשת באלקטרודת טונגסטן שלא נמסה, ומחייבת הוספת חומר מילוי ידנית.

• יתרונות: איכות תפר אסתטית ללא תחרות, שליטה מושלמת בחום, מאפשר לרתך מתכות אקזוטיות ונירוסטה ברמה גבוהה מאוד.
• חסרונות: איטי מאוד, דורש מיומנות מוטורית גבוהה (שתי ידיים + רגל לדוושה), ציוד יקר.
• מתאים ל: צנרת מזון ותרופות, תעופה, עבודות אומנות עדינות, אלומיניום ונירוסטה.